שוב יצאנו לדרך – 26.5.06 והפעם לנחל פער בדגש פרפרים. המפגש הזה החל להירקם בסיור לפקיעין, בעקבות גשמי אפריל. רצינו עוד קצת טעם אביבי עם פריחה מאוחרת, רגע לפני החום הגדול. גד נידב את המקום והנושא, דובי בנימיני מומחה לפרפרי ישראל נידב את ידענותו, השאר כבר היסטוריה. היה מעניין ומיוחד ומי שלא בא הפסיד.
ומי כן בא: גד + דולב, זהר, שי-לי, יורם, דינה, גדעון + רעי, נגה, דן, זמירה, מישאל + רינת, רותם, רועי והעברונים – פרדי, לאה, תמר וחבצלת.
גולת הכותרת של הסיור ללא ספק הוא היותנו עדים לגילוי המרעיש של ביקור פרפרים, בעיקר סטירית פקוחה, בפרחי לוטם. הפרפרים נראו מוצצים צוף?!!! (בו הם ניזונים) מפרחי 'לוטם שעיר'?!!! והרי ידוע כי לפרחי לוטם אין צוף. האם יתכן שאוכלוסיות לטמים בצפון הם לטמים ממין אחר? (לוטם כרתי?). גד גם הצליח לשאוב צוף מאחד הפרחים. היכונו להגדרת מין לוטם חדש בארצנו.
נחל פער יורד במתינות מהאוכף שבין הר אדיר להר חירם לחורפייש ולכזיב. יש בו קטעים של חורש מפותח וקטעים של חורש פתוח. השפעת הגובה על הפריחה ברורה. פגשנו פריחה מגוונת, חלקה מוקדמת וחלקה מאוחרת. רשימה חלקית של פרחים בולטים: בן-חורש רחב עלים (סחלביים), דל-קרניים כרמלי (סוכך), ליפתית, שרעול, קרדה מכסיפה, גזר קיפח, לשון הפר האיטלקית, קפודן, פטל לביד (פריחה לבנה – צמח חורש בעל פריחה קצרה בניגוד לפטל הקדוש שפורח כמעט כל השנה בנופי מים), דרדר מצוי ( מנגנון שחרור אבקה בנגיעת דבורה. זהו צמח צוף מרכזי בקיץ, בעל מופע צהוב באזור החוף ומופע סגול באזור ההר)., יערה, לוטם?, אחירותם, ברוניקה?, מרוות יהודה, דם המכבים, פשתה, מרגנית, דגניים שונים (בן חיטה רב אנפין, ציבורת, נשרן ועוד), חספסנית לבנון (מצליב קטן), פעמונית קיפחת, קחוון, קצח – ועוד.
ואל הפרפרים:
מאז הופעת הפרפרים הראשונים עלי אדמות, אי שם לפני כ- 200 מליון שנה, ישנו תהליך של קואבולוציה שבו במקביל ליצירת הפרחים מתארכים גפי הפה של הפרפרים (רובם) עד יצירת חדק מציצה. (זוכרים את סיור הפריחה ואת הרקפת ומאביקה הקטן – כן האבולוציה פסחה על משפחת עשים קטני כנפיים וחסרי חדק – מיקרופטרגידה).
הפרפרים הם חרקים בעלי גלגול מלא: ביצה – זחל (צמחוני) – גולם – בוגר (בחלק מהמינים לא אוכל כלל. פרפרי יום ניזונים מצוף).
עשינו הפרדה בין פרחים 'גנרליסטים' הפתוחים ומזמינים את כל מי שבא לעומת פרחים 'ספציפיים' שבהם יש מעט מבקרים – אלו המותאמים להם, אך כל ביקור שם יגרום להאבקה.
ספרנו כ- 150 מינים של פרפרי יום המצויים בארץ – עושר הנובע ממגוון נופי. שמענו גם כי באזור סאסא יש 79 מינים (מקום שני, קודם לו רק החרמון עם כ- 100 מינים). מדובר על הרבה כחלילים (20 מינים), סטיריות (10 מינים מתוך 12 מינים הנמצאים בארץ), נימפיות ולבנינים. 83% מהם מוצאם באזור הפלארקטי, ישנם גם מינים ממוצא טרופי (דנאית תפוח סדום צולמה בבוקר זה בסאסא – גובה 900 מטר מעל פני הים), ושני מינים ממוצא מדברי (כחליל מנומר וכחליל הגליל – לשניהם יש יחסים אובליגטוריים עם נמלים).
שמענו סיפור מדהים על יחסים מורכבים בין פרפרי הכחליל (מנומר וגליל) לנמלים: מסתבר שיש בין שני המינים תקשורת מופלאה. נקבת הכחליל נוחתת באזור קן הנמלים. הנמלים מראות לה את מקום ההטלה. היא מטילה ביצים בודדות אשר נלקחות על ידי הנמלים במהירות בעודן לחות אל תוך הקן. הנמלים שומרות על הביצים עד בקיעתן. הן גם שומרות על הזחלים אשר מפרישים כמות גדולה של טל-דבש ממנו הן ניזונות. הזחל, לבן חסר פיגמנטים, אוכל רימות של נמלים?!!! (שיתוף פעולה או ניצול?) ביום הוא נמצא בתוך הקן (להגנתו) ובלילה הוא יוצא לאכול בחוץ, שם שומרות עליו הנמלים מפני טריפה ומפני צרעות טפיליות. הזחל מתגלם בתוך קן הנמלים. כשהבוגר בוקע מהגולם הוא חייב לצאת מהר מהקן כדי שיוכל לישר את כנפיו.
ראינו תופעה של חיגור דגניים מהמינים ציבורת ונשרן בגבול האור והצל שמסביב לאלונים מצויים, סביב האזור המוצל, חסר הצומח והעשיר בחומר אורגני שמתחת לעצי האלון. על שני מיני דגנייים אלו מטילות הסטיריות את ביציהן. ממש כאן, בשנת 1961, נלכד פרט בודד ממין סטירית צפוני, היחידי בארץ.
סטירית משויישת (בעלת מראה לבניני) קשורה לדרדר. כחליל האפון מדלג בין צמחים ממשפחת הפרפרניים. אספרית משויישת מטילה על שלהבית. נימפית היערה (פרפר בדגם שחור לבן למעלה ואדום שחור ולבן בחלקו התחתון) חיה בזוגות טריטוריאלים, אשר מפטרלים לאורך נחלתם, עומדים על עצמים בולטים ומאיימים על בני מינם בצבעי האזהרה שלהם. ראינו גם ברודן מבריק, לבנין לימוני, לבנין התלתן, נימפית החורשף ועוד.
פגשנו הרבה פרטים מהמין סטירית פקוחה. זכרים קטנים המסיימים את תפקידם הביולוגי באביב ומתים, ונקבות גדולות אשר שומרות על הביצים בתוך גופן עד הסתיו, ורק אז מטילות אותן ומתות. עד הסתיו הן מתקיימות על צוף. אותה תופעה נצפתה גם בסטירית הציבורת.
דברנו גם על נושא ההגנה של פרפרי היום שהם בעלי גוף רך וחסרי אונים. כאן ישנם כמה מנגנונים:
עיניים – כחלילים, סטיריות, שבתאים. בדרך כלל העיניים נמצאות בצד המנוגד לראש. זוחלים וציפורים נמשכים לעיניים. כך מאבד הפרפר איבר שאינו פוגע בעצם קיומו.
צבעי אזהרה – זנב סנונית, צבעוני, דנאית. בדרך כלל בצבעים של כתום ושחור. (איך ציפור יודעת שאלו הם צבעי אזהרה? כנראה שהיא צריכה לטעום פעם אחת).
שימוש בצמחי רעל – הטלה על צמחי רעל כמו פיגם, הרדוף או בני משפחת האסקלפיים. הזחלים יכולים לאכול מהרעל מבלי להיפגע. הם אוגרים את הרעל בבלוטות. (זנב סנונית).
חקיינות – מימיקרי - מינים לא רעילים הדומים למינים רעילים. נימפית הרגלה נראית כמו דנאית סדום. כאן ניתן להבדיל בהתנהגות בין המינים ה'מחופשים' אשר התנהגותם המתוחה והעצבנית, מסגירה את היותם 'מחופשים', לעומת המינים הרעילים אשר מעופם שלו (ארוטיק פליי).
דברנו על כך שכדי שהמימיקרי יצליח צריך להיות גם תהליך למידה אצל הטורפים.