ב – 7.4.06 התקיים סיור ל'איש שבקיר', היה נפלא ומי שלא בא הפסיד.
נכחו: רועי, זהר, גדעון, חסי, אורי, אורן ש', יורם ולילי, רינה, נמרוד וביתו, זמירה ומשפחתה (9), דן, מיכאל, רותם, נאווה (חניתה), יואב, גיורא (אילון), דורון.
התחלנו בביקור באתר החפירה בחורבת אל-עמוד בשטחי חניתה. זוהי חפירת הצלה שתכוסה במהלך השבוע הקרוב. המקום תואר על ידי גרן ועל ידי הסקר הבריטי. זוהי חורבה ביזנטית בנויה אבני גזית מסלע דולומיט, כלומר אבנים מיובאות ממרחק, כלומר יש פה השקעה בבנייה מהודרת. מכיוון שאין רמז לכנסיה, יתכן והיה במקום מנזר (בעלי הון וכוח). גרן מתאר במקום בית בד, ואילו הבריטים מציינים במפתם גם מיקום של עמוד כ- 50 מטרים ממזרח לחורבה.
המשכנו למיצד עין טמיר. המקום בנוי מאבני גוויל, ישנה חצר מרכזית ושורות של חדרים מסביב מכל ארבעת הכיוונים. פתח ראשי ממזרח. כנראה הייתה גם קומה שניה, לפי כמות האבנים בשפך בתוך החדרים והמדרגות. המבנה משוייך לברונזה תיכונה 2 (1800 לפסה"נ בערך). מעניין שמבנה כל כך עתיק שרד על פני השטח!! מהו מבנה זה? יש לו קירות עבים, חומת סוגרים, נמצא קרוב למצוק. הכל מצביע על מבנה הגנתי. יש פה דמיון מדהים לארמון מתקופת הברונזה התיכונה במגידו (שכבה 12). עד כה מבנים כאלו הוגדרו כארמון. אך כאן זה לא הגיוני. נמרוד מציע הצעה מרחיקת לכת מנקודת ראות ארכיאולוגית: בית קיץ של מלך כברי!!?
בהמשך עלינו להר הגלילי. דרך אלון התבור עלינו לבור המים ולתצפית על הנחל. דברנו על פרויקט ההשבה לטבע של בזי הצוקים, והמשכנו ל'איש שבקיר'.
" אבל מי הוא העוקב אחרי? כאשר שוב הייתי למטה בחוץ ואני מביט בריכוז סביב סביב .... עיני נתקלות .... בדמות אדם .... בגודל טבעי .... ייצוגי וברור בתחליט .... חצוב בסלע .... לקח לי זמן להתאושש ממפגש זה. אינני יודע מה שהוא חשב, אבל בראשי התרוצצו אלף מחשבות". כך תאר שמואל באר לצבי אילן על תגליתו, במסגרת הפרוייקט הפרטי שלו – סקר מערות בנחל כזיב, בשנת 1985. באותן שנים שמואל שימש כפקח מתנדב בכזיב במסגרת של יום בשבוע.
דברנו על שמואל, דברנו על האיש שבקיר, שרנו את שירו וגם על השיר החלפנו כמה מילים, התייחסנו גם לצומח הקירות במקום.
נסיים במילים של שמואל – ציונות בלי מרכאות, עם רמז קטן להתנדבות להדרכה ורעיונות להמשך דרכנו המשותפת בדרכי הגליל נמערבי: "גם בהתחשב עם התקופה הקשה העוברת עלינו, כולנו מצווים להטות שכם בכדי להוציא את העגלה מהבוץ. כל אדם יכול למצוא לעצמו עיסוק מואיל (מועיל) על פי קישוריו, ולטרום (ולתרום) בזה את חלקו לארץ ישראל יפה עוד יותר .... הדבר בהחלט אפשרי, באם נבין שהמתנדבים למניהם בעצם מקבלים החזר פי כמה וכמה ממה שהם נותנים וזה סכרם (שכרם). בהרגשה טובה, בזקיפות קומה וביציאה מהשיגרה. ובמקרה הנידון: להמצא בחיק הטבע, בנופים משגעים, והעיקר לפגוש אנשים יפים ...".
להתראות בסיור הבא: פקיעין - 28.4.06. רועי וגדעון.